- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
רוזנבלט נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות רמלה |
8113-09-10
29.5.2011 |
|
בפני : הישאם אבו שחאדה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יעקב ראובן רוזנבלט |
: 1. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ 2. מאהד פאמי מואסי |
| פסק-דין | |
פסק דין
התובע עמד ברכבו מסוג פג'ו 306 ב-23.08.09 ליד רמזור בצומת שילת, בהמתנה לחילופי רמזור לצורך המשך נסיעה. רכב שברולט סוואנה שבבעלות נתבע 2, ומבוטח אצל הנתבעת 1, הגיע לצומת ופגע ברכבו של התובע מאחור. התובע טוען כי נגרם נזק לרכב הפג'ו בחלק האחורי וכן בחלק הקדמי בעקבות כך שהרכב נהדף קדימה ופגע ברכב שהיה לפניו. הנתבעת 1 הכירה בנזק בחלק האחורי של הרכב ופיצתה את התובע בהתאם, אך סירבה להכיר בנזק שנגרם לחלק הקדמי של הרכב מאחר ולטענתה הפגיעה ברכב הפג'ו הייתה פגיעה קלה שלא הדפה את הרכב קדימה.
בדיון שהתקיים ב-21.02.11 התייצבו נציג הנתבעת 1 והנתבע 2. נציג הנתבעת 1 טען כדלקמן:
"הנתבע 2 הוא בעל הרכב ולא הנהג. אנו מבקשים לדחות את הדיון על מנת לזמן את הנהג. לא הובא לידיעתנו שהמבוטח למעשה לא הנהג. כנראה שהיה כשל בתקשורת בין החברה לבין סוכן הביטוח לבין המבוטח. נבקש לדחות את הדיון. נבקש לא לחייב בהוצאות, לפחות לא כרגע, אלא בהתאם לפסק הדין".
לאור בקשה זו, הדיון נדחה להיום, 29.05.11, ונקבע על ידי בית המשפט כי על הנתבעת 1 להגיש בקשה להוספת נתבע ראוי הכוללת את כתובתו של הנתבע ופרטיו תוך 14 יום. בדיון שהתקיים בפני היום עולה שלא הוגשה בקשה כזו, וכיום התייצב רק נציג נתבעת 1 בעוד שהנתבע 2 בחר שלא להתייצב, חרף העובדה שלא ניתנה החלטה על ידי בית המשפט הפוטרת אותו מהתייצבות. נציג הנתבעת 1 טען כי אין לו את כתובתו של הנהג שהיה עובד של נתבע 2 בעת קרות התאונה, וכי כיום אין לו קשר עמו ואין לו גם דרך לאתרו.
התובע העיד בפני היום כי בעת קרות התאונה הנהג שיצא מרכב השברולט הציג בפניו את תעודת הביטוח של הרכב, והרושם שהצטייר מבחינתו היה שהנהג של הרכב הוא גם הבעלים. למול גרסה זו, הרי שלא נשמעה עדות כלשהי מטעם הנתבעים שיש בה כדי להפריך או להזים את טענתו של התובע שהנהג והבעלים של רכב השברולט, חד הם. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענתו של נציג נתבעת 1 כי חל אשם על התובע בשל אי קבלת מסמך מזהה מטעם הנהג על מנת לוודא את זהותו ולבחון באם הנהג הוא הבעלים או שמא אדם אחר. נתבע 2 בחר שלא להתייצב על מנת להעיד על האירוע, כיצד נודע לו עליו ומה הקשר שלו עם הנהג. יתרה מזאת, בגוף כתב ההגנה לא הועלתה שום טענה כי הנתבע 2 לא היה הנהג של הרכב, כל שנאמר בכתב ההגנה הוא כי "הנתבע 2 מודה בפגיעה ברכב התובע מאחר, ואולם פגיעה זו הייתה קלה ביותר ולא נגרם כל נזק לרכב התובע בחלקו הקדמי" (סעיף 2 לכתב ההגנה). הטענה כי נהג הרכב היה עובד של הנתבע הועלתה רק בדיון בבית המשפט. יתרה מזאת, לכתב ההגנה גם לא צורפה ההודעה של הנתבע 2 לנתבעת 1 לגבי אופן קרות התאונה. כמו כן, לא הובא הסבר מטעם הנתבעת 1 מדוע הסכימה מלכתחילה להכיר באחריותה בגין קרות התאונה, ככל שהדבר נוגע לנזקים לחלק האחורי של הרכב, זאת כאשר אין לה קשר עם הנהג בפועל של רכב השברולט סוואנה.
לפיכך הנני קובע כי התובע עמד בנטל ההוכחה לצורך הוכחת תביעתו, לכן הוא זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לחלק הקדמי של רכבו בשל הדיפתו קדימה.
רכיבי הנזק הינם כדלקמן:
תיקון החלק הקדמי של הרכב בעלות של 3,450.72 ₪, בגין ראש נזק זה צורפה חוו"ד שמאי.
ההפרש בין ירידת הערך הכללית של הרכב בסך של 1,272.6 ₪ עקב התאונה, לבין הסכום ששולם ע"י הנתבעת 2 בסך של 500 ₪. ההפרש עומד על סך 772.6 ₪. ירידת הערך בסך של 1,272.6 ₪ צוינה בחוו"ד השמאי והנתבעת 1 מאשרת כי שילמה מתוך זה רק 500 ₪. לפיכך, התובע זכאי להפרש בסך של 772.6 ₪.
הפרש שכ"ט שמאי בסך של 295 ₪, שהינו ההפרש שבין שכ"ט שמאי בסך של 795 ₪ לבין הסכום ששולם בפועל ע"י חברת הביטוח בסך של 500 ₪. התובע לא הגיש חשבונית מס שסכום זה שולם בפועל, וכל שהוגש מטעמו הוא דרישה מהמבטחת של רכבו לנתבעת 1 עם ציון גובה שכ"ט שמאי (ת/1). יחד עם זאת, נציג הנתבעת 1 הגיש חשבון דרישת תשלום של השמאי הרלוונטי בסך של 795 ₪ (נ/1). אמנם לא הוגשה חשבונית מס בדבר תשלום בפועל של שכ"ט שמאי, אך העובדה שנתבעת 1 שילמה סך של 500 ₪ בהסתמך על אותה דרישת תשלום, תוך קיזוז 295 ₪, זאת בגין ניכוי החלק היחסי של האחריות בשל הנזק בחלק הקדמי של הרכב- מהווה הודיית בעל דין כי אכן שכ"ט שמאי עומדת על סך של 795 ₪. בנסיבות אלה, התובע זכאי לפיצוי גם בגין רכיב זה.
לאור כל האמור לעיל, הנני מורה לנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
3,450.72 ₪ עבור עלות תיקון הנזקים שנגרמו לחלק הקדמי של רכבו.
772.6 ₪ עבור ההפרש בירידת ערך הרכב.
295 ₪ בגין ההפרש בשכ"ט שמאי.
700 ₪ הוצאות משפט בגין שני דיונים בבית משפט וכן אגרת הליך.
סה"כ ישלמו הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לתובע סך של 5218.32 ₪.
סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
המזכירות תשלח העתק פסה"ד לצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
